Le texte Le vocabulaire Les révisions
Tmourah
Daf 12b
וְהֵן טְהוֹרִין, שֶׁהַשְּׁאִיבָה מְטַהֶרֶת בִּרְבִיָּיה וּבְהַמְשָׁכָה.
Traduction
and in this manner all forty se’a are ritually pure. The reason is that drawn water is purified by a majority of fit water that was already present in the ritual bath and by the drawn water flowing into the ritual bath. This is the meaning of the mishna’s statement that drawn water invalidates the ritual bath only according to calculation: One calculates the amount of drawn water that flowed into the ritual bath, as the ritual bath is invalid only if most of the forty se’a is of that drawn water.
Rachi non traduit
והן טהורין. כלומר כשר לטבול בו:
מטהרת ברבייה והמשכה. כשהרוב ממי (של) גשמים שנפלו מעצמן לתוכו והמשיך מיעוט של שאיבה לתוכו דרך חריץ מטהרת השאיבה והיינו לפי חשבון דמתניתין דאין השאובין פוסלין את המקוה דרך המשכה אלא אם כן היו שם עשרים סאין:
מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי דְּבִרְבִיָּיה וּבְהַמְשָׁכָה לָא? אֶלָּא דְּכִי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁאוּבָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהָ כּוּלָּהּ — טְהוֹרָה. מַנִּי? לָא רַבָּנַן וְלָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר!
Traduction
The Gemara asks: If this is the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov alone, one must conclude by inference that the Rabbis hold that the ritual bath is not fit even by a majority of fit water and by the flowing of the drawn water. But if so, consider that which Ravin said when he came from Eretz Yisrael to Babylonia, namely, that Rabbi Yoḥanan said: A ritual bath that consists in its entirety of drawn water that one made flow into it is pure. In accordance with whose opinion is this? It is not in accordance with the opinion of the Rabbis, who maintain that drawn water invalidates the ritual bath even if it flowed into it, and it is not in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, who holds that drawn water invalidates the ritual bath if it constitutes a majority of the forty se’a.
Rachi non traduit
מכלל דרבנן כו'. כלומר מדקאמרת מתני' רבי אליעזר בן יעקב היא ולא רבנן ומתני' לקולא דבלישנא דקולא נקיט לה דקתני אין השאובין פוסלין אלא לפי חשבון מכלל דרבנן לחומרא פליגי:
אלא הא דכי אתא רבין ואמר שאובה שהמשיכוה כולה כשרה. שאפילו כל המקוה ממים שאובין דרך המשכה כשר לא רבי אליעזר ולא רבנן:
אֶלָּא אָמַר רַבָּה: לְפִי חֶשְׁבּוֹן כֵּלִים, וְיוֹסֵף בֶּן חוֹנִי הִיא.
Traduction
Rather, Rabba says: The mishna’s ruling, that drawn water invalidates the ritual bath only according to calculation, is not referring to drawn water that flowed. Instead, it means according to the calculation of the number of vessels from which the drawn water was directly poured into the ritual bath, and this is in accordance with the opinion of Yosef ben Ḥoni.
Rachi non traduit
אלא אמר רב פפא. רבנן לקולא פליגי והא דכי אתא רבין רבנן היא ומתני' לאו בהכי קמיירי דתימא ר' אליעזר היא ורבנן לחומרא פליגי:
אלא לפי חשבון כלים ויוסף בן חוני היא:
Tossefoth non traduit
אלא אמר רב פפא לפי חשבון הכלים כלומר שנפל בשלשה כלים כנגד חשבון הלוגין ויוסף בן חוני היא ולפי זה רבנן לקולא פליגי והא דכי אתי רבין רבנן היא ומתניתין לאו בהכי מיירי דתימא רבי אליעזר היא ורבנן לחומרא פליגי כן פרש''י והקשה ה''ר שמואל מלוני''ל דאין זה שיטת הש''ס דמעיקרא לדברי רבי חייא בר אבא רבי אליעזר לקולא ורבנן לחומרא ולדברי רבינא רבי אליעזר לחומרא ורבנן לקולא סברת אמוראי הפוכה כזה לא מצינו ועוד היכי מצינו למימר דלרבנן שאיבה שהמשיכה כולה ואין במקוה מי גשמים אחרים שיהא כשר א''כ קשיא מפרק קמא דתענית (דף יג.) דאמר (מועלין במרחצאות) ואמרינן בגמרא עלה כל שהוא משום אבילות אסור לרחוץ בין בחמין בין בצונן וכל שהוא משום תענוג בחמין אסור בצונן מותר עד לימא מסייע ליה כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בט' באב וביוה''כ ואי בחמין טבילה מי איכא בחמין הא שאובין נינהו ואי כדברי רש''י דשאיבה מטהרת ברבייה בלא שום מי גשמים אם כן מצינו טבילה בחמין כגון שהמשיכן וע''ק מההיא דתנן במסכת מקוואות (פ''ו מ''ח) ב' מקוואות אחד עליון ואחד תחתון בעליון ארבעים סאה ובתחתון אין בה מ' סאה ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון מ' סאה ואי שאיבה מטהרת ע''י המשכה בלא מים אחרים למה לי נותן בעליון אפילו נתן בקרקע והמשיכן הוי טהור ועוד דתנן פ''ד דמסכת מקוואות (מ''ד) מי גשמים ומים שאובין שנתערבו בחצר ובעוקה ועל מעלות המערה אם רוב מן הכשר כשר ואם רוב מן הפסול פסול [מחצה למחצה פסול] אימתי בזמן שנתערבו עד שלא יגיעו למקוה כו' והשתא למה לי נתערבו אפי' מים שאובין לבדן כשרין ע''י המשכה ושלח ה''ר שמואל שקיבל מרבותיו שאיבה שהמשיכוה כולה טהורה היינו כשיבואו במקוה [אח''כ] מי גשמים מ' סאה והשתא מיתרצא כל מה שהקשינו ושפיר הוי הך מילתא דרבין כר''א בן יעקב דלענין צירוף מ' סאה בעינן רוב הכשר וכן משמע מתוך לשון שאלתות דרב אחאי שכתוב מקוה אחד שנפל בו ג' לוגין מים שאובין פסול ואי אמשכינהו אבראי אגב מרזיבא ואזלי למקוה לא פסלי דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן שאיבה שהמשיכוה כולה טהורה ואיצטרופי מצטרפי למ' סאה דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר כו' אלמא משמע דאית ליה דשפיר מיתוקמי הני תרי מילי מילתא דרבי אליעזר בן יעקב ומילתא דרבין אלמא לא נגעי אהדדי ור''י השיב לו דשפיר מיתוקמא סוגיא דשמעתין לפרושי דמשמע ליה דלרבי אליעזר בן יעקב בעי רוב מי גשמים אבל אם רובן שאובין אפילו אם ירדו אח''כ מ' סאה מי גשמים לא מתכשר ומשום הכי פריך דמילתא דרבין לא מיתוקמא לא כר''א בן יעקב ולא כרבנן מיהו אומר ר''י דכל מה שהקשה לא קשה מידי דבכמה מקומות בהש''ס מצינו כן דמעיקרא היה מפרש מילתא דחד תנא להחמיר ואח''כ מפרשו להקל בפ''ק דקדושין (דף לז.) (דבי) ר' אליעזר אומר אף החדש דמיבעי ליה בהש''ס אי רבי אליעזר לקולא פליג או לחומרא פליג וההיא דתענית לא קשה מידי דלטעמיך נמי תיקשי דמצינו שפיר בחמין כגון שהמשיך י''ט סאה חמין לתוך כ''א סאה מי גשמים אי נמי ע''י עששיות של ברזל שהוחמו ונתנו למקוה כדאמרינן במסכת יומא (דף לא:) גבי טבילה דכ''ג ביוה''כ ושאר משניות שהבאתי דמסכת מקוואות אפשר לאוקומינהו כרבי אליעזר בן יעקב ועוד יש לומר מההיא דנותן לעליון עד שירדו בתחתון מ' סאה דאתא לאשמעינן דהיכא דיש במקוה מ' סאה מים כשרים אפי' ירדו בו ק' סאה מים שאובין לא יפסלוהו והנראה לפי האמת דאין לעשות מקוה כולהו שאוב ע''י המשכה דאפי' לפירש''י הלכה כר' אליעזר בן יעקב [דמשנתו] קב ונקי אבל ע''י רבייה והמשכה כשר לכ''ע שאם יש במקוה כ''א סאה מים כשרים מותר למלאות בכתף תשע עשרה סאה ולעשות חריץ בקרקע ולערות שם ולהמשיכן למקוה עד שיתמלא כההיא דפ''ד דמסכת מקוואות שהבאתי דקתני אימתי בזמן שנתערבו עד שיגיעו למקוה הא אסיקנא דע''י רבייה והמשכה לכולי עלמא כשר ונראה דקתני שנתערבו עד שיגיעו למקוה לאפוקי היכא שהצינור שחקקו ולבסוף קבעו יורד למקוה בלא המשכה:
דְּתַנְיָא: שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁנָּפְלוּ לַמַּיִם, בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה כֵּלִים, וַאֲפִילּוּ בְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כֵּלִים — פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה. יוֹסֵף בֶּן חוֹנִי אוֹמֵר: בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה כֵּלִים (פוסל) [פּוֹסְלִין] אֶת הַמִּקְוֶה, בְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה — אֵין פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה.
Traduction
As it is taught in a baraita: If three log of drawn water fell into the water of a ritual bath that lacked the requisite measure, from two or three vessels, with each containing at least one log of drawn water, or even from four or five vessels, where no whole log fell in at once, it invalidates the ritual bath. Yosef ben Ḥoni says: It is only if the drawn water was in two or three vessels that the water invalidates the ritual bath. But if the drawn water was in four or five vessels, the water does not invalidate the ritual bath. This is what the mishna means.
Rachi non traduit
שנפלו למקוה. מן הכלי לתוך המקוה בהמשכה:
בב' או בג' כלים. שנפל לוג שלם מכל כלי פסול אבל מד' או ה' כלים דאין לוג שלם נופל כאחד לא פסלוהו ולפי חשבון דמתני' נמי ה''ק:
Tossefoth non traduit
יוסף בן חוני אומר בשנים ושלשה כלים פוסלים את המקוה בארבעה וחמשה כלים אין פוסלין. ולפי חשבון דקתני מתני' הכי קאמר ואין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא א''כ נפלו מכלים לפי חשבון הלוגין שפוסלין המקוה דהיינו שלשה אבל אם נפלו הג' לוגין בד' וה' פעמים לא פסלי ופסק ה''ר אברהם בר דוד דהלכה כיוסף בר חוני לפיכך נראה כששואבין את המקוה לנקותו שנוטלין אותן מים שבתוכו ובאים מים אחרים תחתיהן אין לחוש אפי' אם נשתייר קצת מן הראשונים במקוה ואע''ג שנופל מן הדלי לתוכו והוו להו שם יותר מג' לוגין מים שאובין אפ''ה אין לחוש דמסתמא לא נפלו ג' לוגין משלשה כלים ויש מחמירין שנוקבין את הדלי בכונס משקה משום הך חששא דפי':
וְאֵין מֵי חַטָּאת (נַעֲשֶׂה) [נַעֲשִׂין] מֵי חַטָּאת כּוּ'. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
Traduction
§ The mishna teaches: And the water of purification of the red heifer becomes water of purification only with the placement of the ashes into the water, but not by the placement of water onto the ashes. The Gemara asks: Who is the tanna whose opinion is reflected in this ruling? Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said that it is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.
Rachi non traduit
(אלא על מתן אפר. בשעת מתן אפר נעשו מי חטאת. אלמא בעינן מים ברישא דאי מים בסוף לא הוו מי חטאת דהא בשעת מתן אפר לא נעשו מי חטאת דלא היו שם מים):
דלא כר''ש. דלר''ש הקדים אפר למים כשר:
דְּתַנְיָא: הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם — פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר.
Traduction
As it is taught in a baraita: A sota, a woman suspected of unfaithfulness by her husband, must drink bitter waters prepared in the Temple. The verse states: ''And the priest shall take holy water in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the Tabernacle the priest shall take and put it into the water'' (Numbers 5:17). This verse teaches that the water must be placed in the vessel first, and the dust is placed on top of it. If one places the dust in the vessel before the water, the mixture is unfit, but Rabbi Shimon deems it fit.
Rachi non traduit
דתניא. גבי סוטה הקדים עפר שבקרקע למים בכלי פסול כו':
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דִּכְתִיב ''וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים'', וְתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: וְכִי עָפָר הוּא? וַהֲלֹא אֵפֶר הוּא!
Traduction
The Gemara explains: What is the reasoning of Rabbi Shimon? As it is written with regard to the red heifer: ''And for the impure they shall take of the dust of the burning of the purification from sin, and place on it flowing water in a vessel'' (Numbers 19:17). And it is taught in a baraita that Rabbi Shimon said: But is it dust [afar] that is taken? Isn’t it really ashes [efer]?
Rachi non traduit
ואמרינן מאי טעמיה דר''ש דכתיב. גבי מי חטאת ולקחו לטמא מעפר ותניא כו':
שִׁינָּה הַכָּתוּב מִמַּשְׁמָעוֹ, לָדוּן הֵימֶנּוּ גְּזֵירָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן ''עָפָר'', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ''עָפָר''. מָה לְהַלָּן — עָפָר עַל גַּבֵּי הַמַּיִם, אַף כָּאן — עָפָר עַל גַּבֵּי הַמַּיִם. וּמָה כָּאן הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם — כָּשֵׁר, אַף כָּאן הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם — כָּשֵׁר.
Traduction
Evidently the verse altered its standard usage and referred to ashes as dust in order to derive a verbal analogy from it: ''Dust'' is stated in the verse here, and ''dust'' is stated there, with regard to the sota. Just as there, in the case of the sota, the verse teaches that the dust must be placed on top of the water, so too here, with regard to the red heifer, the dust, i.e., ashes, must be placed on top of the water. And likewise, just as here, with regard to the red heifer, if one places the dust in the vessel before the water, it is fit after the fact, so too there, in the case of the sota, if one places the dust in the vessel before the water, it is fit after the fact.
Rachi non traduit
נאמר כאן. במי חטאת עפר ונאמר בסוטה עפר מה בסוטה עפר על המים כדכתיב (במדבר ה':י''ז) ומן העפר אשר יהיה וגו' אף כאן עפר ע''ג מים וזו היא הכשר מצוותה לכתחילה:
ומה כאן כו'. כדמפרש והכא גבי מי חטאת מנלן. אלמא סבירא ליה לר''ש דמי חטאת הקדים עפר למים כשר:
וְהָכָא מְנָלַן? תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי: ''וְנָתַן עָלָיו'', אַלְמָא אֵפֶר בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר כְּתִיב ''מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי''. הָא כֵּיצַד? רָצָה עָפָר לְמַטָּה, רָצָה עָפָר לְמַעְלָה.
Traduction
The Gemara asks: And here, with regard to the red heifer, from where do we derive that the mixture is fit even if the dust is placed first? Two phrases are written. First it is written: ''They shall take of the dust of the burning of the purification from sin and place on it.'' Apparently, the ashes should be placed in the vessel first and the water afterward. And then it is written: ''Running water in a vessel,'' indicating that the water should be placed in the vessel first, while it is still empty. How can these texts be reconciled? They can be reconciled by concluding that if he desires to place the dust, i.e., the ashes of the red heifer, below, and put water on top, he may do so; and if he desires he may place the water first and then place the dust above the water.
Rachi non traduit
וכתיב מים חיים אל כלי. דמשמע דהמים יהיו נתונין אל כלי ולא אל העפר דאל כלי משמע עפר ברישא פסול:
Tossefoth non traduit
הא כיצד רצה עפר למטה רצה עפר למעלה. וא''ת א''כ גזירה שוה למאי אתא וי''ל דלמצוה בעינן מים תחילה ואח''כ עפר כדכתיב בסוטה (במדבר ה':
י''ז) ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים ומש''ה אתיא גזירה שוה:
וְתַנָּא דִּידַן, מַאי טַעְמָא? אָמַר לָךְ: סֵיפֵיהּ דִּקְרָא דַּוְקָא, ''וְנָתַן עָלָיו'' — לְעָרְבָן.
Traduction
And the tanna of our mishna, who deems the mixture unfit if the ashes are placed first, what is his reasoning? He could say to you that the last clause of the verse: ''Running water in a vessel,'' is meant specifically, i.e., the water must be placed first. And when the verse states beforehand: ''They shall take of the dust of the burning of the purification from sin and place on it,'' this teaches only that after placing the ashes upon the water one is required to mix the ashes with the water, so that the water covers the ashes.
Rachi non traduit
עליו לערבן. ונתן עליו לאו למימרא דאם הקדים עפר כשר אלא למימרא להזהר שלאחר שיתן העפר למים יערבם באצבעו יפה ויחזיר המים שתחתיו עליו:
מַאי חָזֵית דְּאָמְרַתְּ סֵיפֵיהּ דִּקְרָא דַּוְקָא, דִּלְמָא רֵישָׁא דַּוְקָא? לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, מָה מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם מַכְשִׁיר לְמַעְלָה, אַף כָּאן מַכְשִׁיר לְמַעְלָה.
Traduction
The Gemara objects: But one could just as easily say the opposite. What did you see that led you to say that the last clause of the verse is meant specifically? Perhaps the first clause of the verse is meant specifically. The Gemara answers: You cannot say so, as just as we find in every instance that the facilitating item goes above, e.g., in the case of a sota the dust, which enables the water to be used, goes on top of the water, so too here, in the case of the red heifer, the facilitating item must go above. The water must be placed first, and only then the ashes.
Rachi non traduit
ואימא רישא דקרא דוקא. דאפר קודם למים כדכתיב ונתן עליו מים ואל כלי להכי אתא שתהא חיותו בכלי שלא ימלאם בכלי אחר ויערם לכלי זה אבל זה יתן לתוך המעיין ויקח המים לתוכו:
ומשני מה מצינו בכל מקום. כגון בסוטה עפר למעלה שהוא המכשיר את המים לבדו והוי למעלה דכולי עלמא מודו דמצוה להקדים המים כדכתיב ומן העפר וגו':
אף כאן מכשיר למעלה. הלכך בע''כ סיפיה דקרא לגופיה ורישא לדרשא לערבן:
וְאֵין בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס כּוּ'. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דִּתְנַן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס.
Traduction
§ The mishna further teaches: And one beit haperas does not create another beit haperas. The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, as we learned in a mishna (Oholot 17:2) that Rabbi Eliezer says: One beit haperas creates another beit haperas. If one plowed from a beit haperas into another field, that field is also ritually impure.
Rachi non traduit
רבי אליעזר אומר בית הפרס עושה בית הפרס. כל ארבע השדות שסביב בית הפרס הן אם נחרשו דעפר בית הפרס מטמאן:
וְרַבָּנַן, עַד כַּמָּה? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא:
Traduction
The Gemara asks: And according to the Rabbis, who disagree with Rabbi Eliezer, how far does a beit haperas extend? When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Reish Lakish said that Rabbi Shimon bar Abba said:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source